יַהֲלוֹם בְּזוֹל
משל של רב"ש מתוך ספר דרגות הסולם א', מאמר נ"ה: "אמונתנו בספרים וסופרים"
אַנְשֵׁי הָעִיר קָנוּ יַהֲלוֹם
וְכוּלָם שָׂמְחוּ שֶׁקָּנוּ יַהֲלוֹם בְּזוֹל בְּיוֹתֵר,
וְאֶחָד מֵהֶם הִתְעוֹרֵר בִַּשְּׁאֵלָה
הַאִם הַיַּהֲלוֹם שֶׁקָּנוּ הוּא אֲמִתִּי.
אֲבָל כֹּל בְּנֵי הָעִיר אֵינָם מְבִינִים בְּיַהֲלוֹמִים,
וְהָלְכוּ מִפְּנֵי זֶה לְאֶחָד סוֹחֵר מוּמְחֶה,
שֶׁיַּגִּיד לָהֶם הָאִם הַיַּהֲלוֹם אֲמִתִּי אוֹ מְזוּיָף.
וְשָׂמְחוּ בִּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁהַיַּהֲלוֹם אֲמִתִּי.
וְאֶחָד מֵהֶם הִתְעוֹרֵר בַּשְּׁאֵלָה,
שֶׁהֵם סוֹמְכִים עַל הַסּוֹחֵר
וַהֲרֵי אוּלַי הוּא רַמַּאי,
אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ רוֹצֶה לִלְמוֹד אֶת הַמִּקְצוֹעַ
וּבְעַצְמוֹ לִהְיוֹת מוּמְחֶה.
וְאָז
הוּא לוֹמֵד -
וּמַצְלִיחַ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה