טַעַם הַמָּן
מתוך "הסתכלות פנימית" חלק א' (אות ב') בספר "תלמוד עשר הספירות" חלק א'
צֵא וּלְמַד מֵאוֹכְלֵי הַמָּן,
שֶׁהַמָּן נִקְרָא "לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם",
מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִתְגַשֵּׁם
בְּהִתְלַבְּשׁוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה,
וְאָמְרוּ חז"ל,
שֶׁכֹּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה טוֹעֵם בּוֹ,
וְנִמְצָא שֶׁהָיָה בּוֹ בְּהֶכְרֵחַ
מִן הַצּוּרוֹת הַהֲפוּכוֹת,
דְּהַיְּנוּ,
אֶחָד טָעַם בּוֹ טַעַם מָתוֹק,
וְהַשֵּׁנִי טָעַם בּוֹ טַעַם חָרִיף וָמַר,
אֲשֶׁר הַמָּן בְּעַצְמוֹ,
הָיָה בְּהֶכְרֵחַ,
כָּלוּל מִשְּׁנֵי הַהֲפָכִים יַחַד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה